“הקרוסלה”

בפוסט “פשוט התרגלתי” שמדבר על הלוואות
שנלקחות על מנת לכסות הוצאות שוטפות
של הבית כמו: מזון, חשמל, מים וכדומה.
שמענו את סיפורה של סימה (שם בדוי ולמי שלא קרא מומלץ לחזור ולקרוא!)
סימה הייתה באדישות מול המצב
ובהלוואה השלישית כבר לא הרגישה שום פרפור.
כעת אני רוצה לשקף לכם את סיפורה של שולמית
מה שבדרך כלל קורה בשלב מתקדם
של תלות בהלוואות.
שולמית (שם בדוי) מספרת:
לא הסתדרנו עם ההכנסות החודשיות
ההוצאות היו מעבר להכנסה שלנו
ופשוט עמדנו בחוסר אונים
אל מול ההוצאות הקיומיות הבסיסיות.
לא היינו מספיק מודעים
ולא פעלנו בשביל לשנות את המצב.
פשוט לא הבנו את המשמעות
ולא ידענו גם איך לצאת מהבור הזה.
בכל 20 לחודש כשחיובי האשראי והוראות הקבע
עמדו לרדת, הייתה רעידת אדמה אצלינו בבית.
ברור שהייתה לזה השפעה על האוירה,
על היחס בין בני המשפחה, על הסבלנות ההדדית.
זה היה סבל נוראי.
ויותר מזה, שאלת השאלות, איך להסתדר
ולשלם את חיוב האשראי הנוכחי ואת הוראות הקבע.
היינו במצב של לשרוד.
לשרוד את היום, את הרגע.
הבנק הגדיל לנו באופן אוטומטי
את מסגרת האשראי מבלי שביקשנו
וכמובן עם שיעורי ריבית גבוהים.
שמחנו. כי היה לחיובים כיסוי
אבל לא הבנו עד כמה זה הרסני.
היינו עסוקים בלשרוד את התשלומים בלי לחשוב
על העתיד, על ההחזרים.
מכיוון שההכנסה שלנו ממילא הייתה נמוכה
בשלב כלשהו הבנק כבר לא הסכים להגדיל
את קו האשראי ונאלצנו למצוא רעיונות
יצירתיים במיוחד כדי למצוא מקור מימון.
כמו למשל: למשוך בכרטיס האשראי מזומן
ב- 20 לחודש ולהפקיד בחשבון הבנק
כדי שיהיה כיסוי לחיוב הקרוב.
זו הייתה קרוסלה אמיתית. קשה.
מתי שהוא גם הפטנט הזה כבר לא עבד
כי מסגרת האשראי בכרטיס התמלאה.
הבנק כבר התחיל להיות קשוח.
פתאום לא הכרנו את הקשיחות של הפקידים.
כשהגדילו לנו את מסגרת האשראי
הם היו כל כך חייכנים והשרו עלינו אוירה טובה
וכעת, הם היו רשמיים וקרים ולא השאירו לנו ברירה
אלא לכסות את משיכת היתר באמצעות הלוואה.
זה היה פח נוסף שנפלנו אליו.
כי שוב יכולנו לצרוך+ החזר הלוואה
ולא פתרנו באמת את הבעיה.
כשהסתיים מהר מאוד קו האשראי בבנק
פנינו לחברת האשראי שהציעה
הלוואה מה זה מפתה, מיידית, קלה.
ברגע אחד בלי חתימות היה לנו שוב כסף בחשבון.
לרגע שמחנו ונשמנו אבל ברגע השני,
שוב הסתחררנו בקרוסלה.
היום אני מבינה שהפתרון הזה
לא היה באמת אמיתי.

סיפורה של שולמית אמיתי
כולל כל העובדות.
על המשך סיפורה של שולמית
אולי ארחיב באחד בפוסטים הבאים,

אבל מה שחשוב לי להדגיש בפניכם,
במיוחד בזמני חופשות וחגים:
שימו לב,
לוחות המודעות והעיתונים מלאים
בפרסומות ענק, הבנויות ומתוכננות
עם מיטב המוחות הפרסומיים
שמשתמשים במיטב השיטות הפסיכולוגיות
כדי לגרום לכם לקחת הלוואות
להוצאות החופשה או החג.
בפרסום מציירים לכם את היופי שבהלוואה
אבל לא מספרים לכם את ההמשך,
את הסיפור האמיתי של קרוסלת ההלוואות לצריכה.
חשוב שתשימו לב,
אם אתם עוצרים לרגע מול מודעת הפרסומת
שקוראת לכם להסכים ולקחת הלוואה,
דמיינו מול העיניים קרוסלה.
זה יעזור לכם לחשוב אם להיכנס לסיפור הזה או לא.