אלימות כלכלית – חלק ג’! מה שאומרת העוסי”ת…

בהמשך לנושא החשוב שפתחנו כאן בעניין אלימות כלכלית

(לא ראיתם את המאמרים הקודמים? חפשו בעמוד הבלוג הכלכלי)

מתארחת כאן היום פנינה חינקיס, עובדת סוציאלית,

המלווה נשים במצוקות שונות כולל אלימות ואלימות כלכלית.

פנינה קיבלה ממני את השאלות ששלחתם אלי

כתגובה למאמרים הקודמים,

הוסיפה ידע מקצועי והבנות משמעותיות

ומשתפת אותנו בדוגמאות אמיתיות.

אז ראשית תודה לעו”ס פנינה חינקיס על ההשקעה

והתשובות המקיפות והמוגשות בטוב טעם.

והנה הדברים לפניכם:

אלימות כלכלית, אלימות כללית ומה שיעזור לך לזהות אותה…

“הכתובת היתה על הקיר”.

זה אחד מהמשפטים שאנו שומעים מאוחר מידי, לאחר מעשה או אירוע אלים.

אבל כמה פעמים לפני כן היא שמעה משפטים כמו:

“את לא יודעת לנהל תקציב לכן אני מחליט”, “בלי הכסף שאני מרוויח את לא שווה כלום”.

במאמר הזה חגית הזמינה אותי לתווך את המידע לגבי מושג האלימות הכלכלית.

המטרה שלי היא להעלות את המודעות לגבי התופעה הנפוצה הזו

על מנת שתדעי לזהות אותה ולתת כלים כדי שתוכלי לעזור לעצמך

או למישהי אחרת המתמודדת עם אלימות.

אלימות יכולה להתרחש בכל מקום ללא קשר לרמה כלכלית, למגדר או לרמה דתית.

למעשה מסתובבות בינינו נשים מתפקדות לחלוטין שצריכות להשקיע משאבים רבים

על מנת להסתיר את מה שקורה איתן בפנים.

רק מידי פעם אנו חשופות למידע בו התפרסם אירוע קשה,

אך חשוב להבין שבדרך כלל הסיפור החל זמן רב קודם לכן,

ושהתופעה קיימת באחוזים גבוהים הרבה יותר ממה שאנו שומעים.

איך להבין שקיימת מצוקה עוד לפני האירוע?

אז בואו נתחיל מההתחלה,

מושג האלימות הוא רחב ולו סוגים רבים כאשר אחת מהם היא האלימות הכלכלית.

ההגדרה של אלימות היא יחסי שליטה וכוח של אדם אחד כלפי אדם אחר על מנת לפגוע בו בצורה כלשהי.

זו יכולה להיות התנהגות המשלבת תוכן פיזי או רגשי הפוגעת באדם.

אלימות יכולה להתקיים גם כלפי גברים וגם כלפי נשים

מה קורה כאשר יחסים כאלו מתנהלים בתוך הבית בחדרי חדרים?

כדי ללבן את הנושא אפתח בדוגמא:

הגיעה אלי מטופלת וסיפרה כי אינה יוצאת בערב

להליכה עם חברות כי בעלה דורש שהיא תישאר בבית.

כאשר שאלתי אותה מה יקרה אם היא כן תצא,

היא תיארה לי שזה קרה, אבל כאשר חזרה הביתה גילתה

שבעלה נעל עליה את הדלת ולא נתן לה להיכנס הביתה.

מדובר פה בתגובה אגרסיבית ביחס להתנהגות לגיטימית שלה

שגורמת לה לפחד ממנו ולהיות בחוסר ביטחון כללי.

חשוב להבין שאף אחד חוץ ממנה לא יודע מה היא עברה כעת,

כלומר יש פה אירוע שקט ולכאורה לא תוקפני שאפשר להצמיד לו

סיבות רבות אחרות מדוע הוא לא פתח לה את הדלת (יתכן והייתה סיבה הגיונית, לא?! )

חשוב לציין שכאשר אנו מדברים על אלימות אנחנו מתכוונים

לדפוס שחוזר על עצמו ולא על אירוע חד פעמי,

כלומר מערכת יחסים שחלק מהמאפיינים שלה

הם שליטה ופגיעה (או בשפה מקצועית: קרבן ותוקפן).

אז איך למעשה נראית אלימות כלכלית?

אלימות כלכלית מוגדרת כהתנהגות מתמשכת

בין בני זוג המתבטאת לפחות באחת מצורות אלה:

מניעת גישה למשאבים כספיים – למשל:

אישה שבעלה מחזיק את האשראי, חוסם ממנה את הגישה לחשבון הבנק

ונותן לה סכום מזומן שבועי בטענה שהיא לא צריכה יותר מזה.

שליטה על כל המקורות הכספיים – למשל:

בעל שמונע מאשתו להתפתח מקצועית או להתקדם בעבודה

על מנת ליצור תלות כלכלית בהכנסותיו בלבד.

או למשל בעל שאשתו דורשת ממנו למסור קבלות

ובודקת באופן אובססיבי מהם המוצרים שהוא קונה לשבת,

ומוודאית שעשה השוואת מחירים וקנה את הזול ביותר.

מניעת ניהול סביר ותקין של חיי היומיום – אישה שבעלה

מאשים אותה באופן קבוע על המצב הכלכלי הגרוע

שלהם או בז לה על רכישת חפצים אישיים.

יצירת חובות – בעל שמחליט להשקיע את הכסף שלהם ללא ידיעתה או ללא הסכמתה.

התנהגות אלימה היא דרך ליצירת שליטה על האחר,

ולכן היא מלווה בהטלת פחד ובהפעלת כפייה

ועלולה לכלול איומים או השפלות.

אז אם את מזהה חלק מהדוגמאות לעיל

ואת שומעת לגביהם משפטים כמו “את מגזימה”,

“את עושה דרמה מכלום”, “אם תספרי את תראי מה זה…”

“את ממציאה, לא אמרתי דבר כזה…”

תדעי שמדובר באלימות ואת לא מדמיינת!

למה כל כך קשה לצאת ממערכת יחסים שיש בה אלימות?

במערכת יחסים כזו נוצר כמין מעגל שמזין את עצמו.

הפחד שהתוקף מטיל על הקורבן מהווה איום

להתנגד או לשתף אחרים במה שקורה,

וכך נשמרת הדינמיקה המתעללת.

כשמדובר באלימות כלכלית, חוסר המודעות לתופעה

יכול להטעות אותנו כי מדובר ב’קמצנות’,

אבל למעשה יתכן מאד כי מדובר בצורך בשליטה ופגיעה

שהעניין הכספי הוא אמצעי בלבד, וההשלכות עלולות להיות קשות ביותר.

לפעמים מתוך הרגל לאלימות אישה יכולה לחשוב

שההתנהלות בבית נורמטיבית ושזה “ככה בכל משפחה”.

לעיתים יש גם פחד להתמודד עם זה מתוך חשש לערער

את היציבות המשפחתית (בעיקר כשיש ילדים).

לאלימות במשפחה יש מחירים כבדים והשלכות רגשיות.

כתוצאה מהשליטה של צד אחד נוצר מצב של חוסר הדדיות בזוגיות,

ריחוק, כעסים וחרדה מתמדת.

אחד התסמינים לאלימות הוא כאשר יש תלות משמעותית בבן/בת הזוג .

אישה שסיפרה כי בעלה אסר עליה לדבר עם בני משפחתה

בטענה שבבית הוריה מבזבזים כסף וזה “בל תשחית”.

הוא ניתק אותה ממערכות היחסים הכי משמעותיות שלה

כך שהם גם לא יוכלו להיות מקור תמיכה עבורה במקרה של מצוקה.

מאפיין נוסף של אלימות הוא שהיא נעשית בחדרי חדרים,

היא בתוך הבית, כלפי חוץ אנו נוכל לראות יופי של זוגיות.

התוקף יכול להיות אדם מצליח ומקובל חברתית,

ובבית עושה מה שעושה.

אחת התחושות הדומיננטיות שאני מקבלת

מנשים שאני מלווה היא “את לא תאמיני לי”.

הן נמצאות בקטסטרופה מושתקת ובחוסר אמון בבני אדם

כך שהמנגנון הטבעי שמתפתח אצלן הוא

שהסביבה תחשוב שהן משקרות או הוזות.

כמו כן, יש גם פחד גדול להוציא החוצה את מה שהן עוברות

מתוך איום שאם בן הזוג ידע הוא ‘יעניש’ אותן על זה.

בוודאי עולה לך השאלה, אז איך יודעים?

אין סיבה לחשוש בצורה קולקטיבית שכולן לידך

עוברות אלימות ולא שמת לב…

אלא ללמוד יותר על סוגי האלימות השונים וההשלכות שלהם.

כאשר את מודעת למאפיינים והתסמינים

יש לך יכולת הסתכלות חדה ואובייקטיבית יותר, וממילא יכולת זיהוי טובה יותר.

דרך ההתמודדות לגבי עצמך היא להקשיב לאינטואיציה שלך,

כן כן, תקשיבי לשאלות האלה שצצות לך

כשאת לא מצליחה להירדם או כשאת מוצאת את עצמך בהפסקת צוהריים בעבודה,

שם פתאום את חושבת על מה שקרה אתמול עם בעלך,

אם יש לך הרגשה פנימית שמשהו לא תקין – תקשיבי לזה – כי כנראה בהחלט משהו לא תקין.

אז פנינה, למה חשוב כל כך לפנות לעזרה מקצועית?

אלימות היא מצב רגיש ולא צפוי, ויש לפעול

בדרך שתהיה מוגנת עבור מי שנמצא במצוקה.

אני אוהבת לומר: אם יש שאלה אין שאלה!

ואלימות שאינה מטופלת היא תמיד בהסלמה.

אם את חושבת שחברה שלך עוברת אלימות

הדרך שלך לעזור לה יכולה להיות מוגבלת,

חשוב שתשדרי לה את המסר שאת שם בשבילה תמיד

והיא יכולה לפנות או לשתף אותך כשיתאים לה.

נסי לחזק אותה ולהאמין בכוחות שלה למצוא את הדרך הנכונה עבורה.

ואם הזדהית עם מה שכתבתי ומצאת את עצמך בין השורות

יתכן ועולה בך כרגע רצון עמוק לנקמה,

קחי נשימה עמוקה ופני לעזרה מקצועית,

נסי שלא לפעול בצורה אימפולסיבית ופני לארגונים השונים לקבלת תמיכה ויעוץ.

מוקד חירום של משרד הרווחה 118

עמותת “בת מלך” המסייעת לנשים מהמגזר הדתי והחרדי 1-800-292-333

עמותת ער”ן 1201

אל תישארי עם זה לבד, יש אנשים טובים בחוץ שרוצים לעזור לך!

פנינה חינקיס

עובדת סוציאלית