אלימות כלכלית- חלק א’! יש דבר כזה?!

סיפור אמיתי הפרטים שונו – לא תוכלו לזהות!

נטע-לי (שם בדוי) ישבה מולי והביטה קדימה.

“את יודעת שאני לא אוכל לשלם לך בלי שהוא ידע”- היא אמרה

“אני יודעת” – אמרתי לה. כבר דיברנו על זה וזה בסדר.

“ואיך הייתה הדרך לכאן?”- שאלתי מתעניינת כמו אצל כולם.

“הדרך הייתה סבבה”- אמרה נטע-לי

“הרי אוטו מודל הכי מתקדם בצבע הכי מפואר שיש- יש לי”

“אהה”- השבתי בהבנה.

“תראי”- אמרה נטע-לי -” יש לי רכב משלי, יש לי דירה מפוארת

במגדל הכי נחשב בעיר, אני מכירה המון אנשים חשובים ועשירים

ואנחנו מארחים בסטייל גבוה ואני גם לא צריכה לבשל”- שהתה לרגע והמשיכה

“אני בעצם לא יכולה לבשל כי יש לי מבשלת שעתיים ביום ואני גם לא יכולה

לנקות את הבית כי מגיעה אלי עוזרת ניקיון ו…” נטע-לי שתקה לפתע

“…ובעצם יש לי הכל אבל אין לי כלום. אפילו כרטיס אשראי…

יש לי 50 ש”ח בארנק. זה מה שהוא הקציב לי ואבוי לי

אם לא אומר לו בדיוק אבל בדיוק מה קניתי בהם.

אז אני מעדיפה כבר להחזיר אותם שלמים…

אני לא יכולה להחליט על רכישה של שום דבר בבית ואני גם-

גם להמשיך ולעבוד הוא לא מסכים…”

אלו היו הדברים של נטע-לי.

כמה ברור. כמה קשה. כמה לא מובן.

לצורת ההתנהלות הזו כלפי נטע-לי קוראים בשם אחד:

אלימות כלכלית. כן יש דבר כזה.

מצב שבו אחד מבני הזוג מגביל כלכלית את השני,

לא מכבד את הרצונות הכלכליים שלו ולא מאפשר לו חופש תנועה כלכלי.

לכאורה החיים של נטע-לי נראים סבבה. רמת חיים, זמן פנוי, מבשלת ומנקה

אבל לא. חד משמעי לא.

החיים בצד אלימות כלכלית אינם חיים

כפי שחיים בצל כל אלימות שהיא אינם חיים.

התחפושת החיצונית של חיים כאלו מקשה על הזיהוי שלה

וברבים מהמקרים כמו בסוגי אלימות נוספים

הנפגע לא מבין שהוא נמצא במערכת פוגענית והרסנית

ויותר מכך, הפוגע משריש בנפגע את התחושה שהוא האשם.

מכירים מערכות כאלו? רוצים להגיב?

יש לכם עצה לנטע-לי?

פוסטים דומים

  • “הרשימה”

    בפוסט הזה נדבר על רשימה. קראתם את מה שכתבתי על הלוואות? מי שלא קרא  – מומלץ! כשאנחנו עומדים מול קניה ואין לנו את הכסף לשלם, אז בטווח הקצר, יש אחת משתי אפשרויות: או לא לקנות או לקחת הלוואה. השיקול לבחור בכל אחת מהאפשרויות מגוונת וכל אחד בוחר אחרת. יש מי שלא יוותר לעולם על זר…

  • הקניין

    מספרת יעלה: ביקשתי מרמי הבן שלי לצאת לקניות, לחם, חלב, ביצים, ירקות. עשיתי מה שרשמת, חגית. בדקתי מלאי, הכנתי רשימה. רמי התגלגל למטה למרכז המסחרי אל הסופר הקרוב. לאחר כחצי שעה הוא חזר עם שקיות עמוסות. הרמתי חצי גבה אל מול החיוך החמוד שלו. ואז הוא אמר: הבאתי חטיפים שיהיה חמוד בבית והבאתי שתי גבינות…

  • אשראי וטוב לי!?

    בפוסט הזה נדבר על הקטע שאחרי הרשימה (קראתם את הפוסט על הרשימה? ממליצה!) ואחרי שהמוצרים שבחרתם נמצאים בעגלה. כשאתם נמצאים ממש בקופה. איך אתם מרגישים כשאתם עומדים בקופה? לחץ (האם כרטיס האשראי יעבור?) שמחה (איזה כיף עוד מעט המוצרים יהיו שלי) הרהור (האם יישאר לי עודף מהמזומן או אצטרך לוותר על מוצרים?) יש עוד הרבה…

  • “מותר לומר לא!”- חשוב במיוחד לפני חופשה!

    נושא הפוסט הזה הוא בדיוק מה שרשמתי בכותרת: מותר לומר לא! ויותר מכך, לפעמים צריך לומר לא ואפילו בימים אלו, כשרובינו בתקופה של חופשה. גם בניהול החופשה חשוב לזכור שגבול מעניק חופש אמיתי ויוצר לנו מקום בו נוכל לנפוש, להתאוורר בנינוחות אמיתית מבלי שנצטרך לאחר החופש (והחגים הבאים אחריהם לטובה…) לעמול, לדאוג, להתחרט. היכולת שלנו…

  • אלימות כלכלית – חלק ג’! מה שאומרת העוסי”ת…

    בהמשך לנושא החשוב שפתחנו כאן בעניין אלימות כלכלית (לא ראיתם את המאמרים הקודמים? חפשו בעמוד הבלוג הכלכלי) מתארחת כאן היום פנינה חינקיס, עובדת סוציאלית, המלווה נשים במצוקות שונות כולל אלימות ואלימות כלכלית. פנינה קיבלה ממני את השאלות ששלחתם אלי כתגובה למאמרים הקודמים, הוסיפה ידע מקצועי והבנות משמעותיות ומשתפת אותנו בדוגמאות אמיתיות. אז ראשית תודה לעו”ס…

  • חינוך כלכלי לילדים?!

    זה מתחיל בערך כך ותמיד נגמר באותו המקום: שאלה: ” יש סיבה שדווקא התגובה שלך היא כך וכך”? והתשובה: “כך אני רגיל מהבית…” ואם נמשיך ונדבר נראה שהיה מקרה מסוים, התייחסות מסוימת או במילים מקצועיות יותר תפיסה או פרדיגמה שהתקבעה מאז שנות הילדות. זה אומר ששנות הילדות משפיעות גם על הפן הכלכלי שלנו בגיל הבוגר….

כתיבת תגובה