נושא הפוסט הזה הוא בדיוק מה שרשמתי בכותרת: מותר לומר לא! ויותר מכך, לפעמים צריך לומר לא ואפילו בימים אלו, כשרובינו בתקופה של חופשה. גם בניהול החופשה חשוב לזכור שגבול מעניק חופש אמיתי ויוצר לנו מקום בו נוכל לנפוש, להתאוורר בנינוחות אמיתית מבלי שנצטרך לאחר החופש (והחגים הבאים אחריהם לטובה…)
סימה מספרת: כשלקחנו את ההלוואה הראשונה למחיה היו לנו פרפורי בטן נוראים. ולא רק באותו היום אלא גם בימים שלפני. זו הייתה הרגשה נוראית. הרגשה של סוף העולם. כי באמת נתקלנו בבעיה זמנית וההכנסה שלנו ירדה נוראות. אז לקחנו את ההלוואה מהבנק ואפילו בתנאים טובים וממש הבטחנו לעצמינו ששוב זה
בפוסט “פשוט התרגלתי” שמדבר על הלוואות שנלקחות על מנת לכסות הוצאות שוטפות של הבית כמו: מזון, חשמל, מים וכדומה. שמענו את סיפורה של סימה (שם בדוי ולמי שלא קרא מומלץ לחזור ולקרוא!) סימה הייתה באדישות מול המצב ובהלוואה השלישית כבר לא הרגישה שום פרפור. כעת אני רוצה לשקף לכם את
בפוסט הזה נדבר על הקטע שאחרי הרשימה (קראתם את הפוסט על הרשימה? ממליצה!) ואחרי שהמוצרים שבחרתם נמצאים בעגלה. כשאתם נמצאים ממש בקופה. איך אתם מרגישים כשאתם עומדים בקופה? לחץ (האם כרטיס האשראי יעבור?) שמחה (איזה כיף עוד מעט המוצרים יהיו שלי) הרהור (האם יישאר לי עודף מהמזומן או אצטרך לוותר
אין מוצרים בסל הקניות.