בהמשך לפוסט הקודם אלימות כלכלית – חלק א’! על מנת להקל על מי שמרגיש שהדבר נוגע בו, אפרט מהם הסימנים היכולים להעיד על אלימות כלכלית ודרכי התקשרות למוקדי מצוקה לאנשים במצוקה כולל אלימות/ התעללות כלכלית. הסימנים לאלימות כלכלית: (הדברים קורים לרוב מול נשים אך לעתים גם מול גברים) הסתרת מידע כלכלי ביודעין מהאישה.
סיפור אמיתי הפרטים שונו – לא תוכלו לזהות! נטע-לי (שם בדוי) ישבה מולי והביטה קדימה. “את יודעת שאני לא אוכל לשלם לך בלי שהוא ידע”- היא אמרה “אני יודעת” – אמרתי לה. כבר דיברנו על זה וזה בסדר. “ואיך הייתה הדרך לכאן?”- שאלתי מתעניינת כמו אצל כולם. “הדרך הייתה סבבה”-
נושא הפוסט הזה הוא בדיוק מה שרשמתי בכותרת: מותר לומר לא! ויותר מכך, לפעמים צריך לומר לא ואפילו בימים אלו, כשרובינו בתקופה של חופשה. גם בניהול החופשה חשוב לזכור שגבול מעניק חופש אמיתי ויוצר לנו מקום בו נוכל לנפוש, להתאוורר בנינוחות אמיתית מבלי שנצטרך לאחר החופש (והחגים הבאים אחריהם לטובה…)
סימה מספרת: כשלקחנו את ההלוואה הראשונה למחיה היו לנו פרפורי בטן נוראים. ולא רק באותו היום אלא גם בימים שלפני. זו הייתה הרגשה נוראית. הרגשה של סוף העולם. כי באמת נתקלנו בבעיה זמנית וההכנסה שלנו ירדה נוראות. אז לקחנו את ההלוואה מהבנק ואפילו בתנאים טובים וממש הבטחנו לעצמינו ששוב זה
בפוסט “פשוט התרגלתי” שמדבר על הלוואות שנלקחות על מנת לכסות הוצאות שוטפות של הבית כמו: מזון, חשמל, מים וכדומה. שמענו את סיפורה של סימה (שם בדוי ולמי שלא קרא מומלץ לחזור ולקרוא!) סימה הייתה באדישות מול המצב ובהלוואה השלישית כבר לא הרגישה שום פרפור. כעת אני רוצה לשקף לכם את
בפוסט הזה נדבר על הקטע שאחרי הרשימה (קראתם את הפוסט על הרשימה? ממליצה!) ואחרי שהמוצרים שבחרתם נמצאים בעגלה. כשאתם נמצאים ממש בקופה. איך אתם מרגישים כשאתם עומדים בקופה? לחץ (האם כרטיס האשראי יעבור?) שמחה (איזה כיף עוד מעט המוצרים יהיו שלי) הרהור (האם יישאר לי עודף מהמזומן או אצטרך לוותר
אין מוצרים בסל הקניות.
